אני מתגעגעת, מתגעגעת למה שהייתי, למי שהייתי, לאיך שהתנהגתי, לחברים שלי ולאנשים שהיו סביבי, לכל האווירה המדהימה שהייתה.
בגלל הגעגועים אני מרגישה לפעמים שאני חייה בעבר, שאני מנסה גם השנה לנסות להחזיר את התחושה שהייתה לי שנה שעברה ולפני שנתיים.
אני הכי מתגעגעת לסתיו, החברה הכי טובה שלי, אני מתגעגעת לשיחות שלנו, לצחוקים שלנו גם לריבים, לרגעים המצחיקים שלנו, לתחושת הביטחון שלי שאני לידה.









היום כבר אין לי את זה, שאני באה ומדברת איתה אני מרגישה ללא ביטחון כאילו היא תבוא ותשפוט אותי.
אני מתגעגעת לאנבל, היא הייתה החברה הטובה שלי בשנה הראשונה ללימודים ואחרי זה דרכינו נפרדו ללא סיבה, אולי בגלל שאני השתנתי ונתתי לכל ההרגשה להשתלט עלי ולא שמתי לב אליה כל כך




אני מתגעגעת לאוריאל, הוא הייה אחד מהחברים הכי טובים שלי אבל בחרתי לוותר על החברות שלנו בשביל להישאר עם מי שאהבתי. היו לי גם רגעים נהדרים עם אוריאל אבל החברות שלנו נגמרה ממש לא יפה.
אני מתגעגעת לסנטר ולתכופה הפריקית שלי

אני מתגעגעת לתקופה שלא פחדתי להיות עם מלא צבעים בשיער, תלקופה שלבשתי מה שרציתי והתאפרתי איך שרציתי, אני לא חשבתי שזה יעלם מימני, אבל זה כן...





אני הכי מתגעגעת לשנה בעברה, זה הייה השנה הכי טובה בחיי, עשיתי חיים ונהנתי מכל רגע, לא נתי לאף אחד לעצור אותי ולקבע אותי למשהו אחד וזה הייה פשוט מדהים!




אני מתגעגעת לארצות הברית. הטיול שעשינו שם שינה אותי, הוא שינה את ההתייחסות שלי לאנשים. בארצות הברית פגשתי אנשים וראיתי תרבות אחרת ממה שאני רואה פה בארץ. האנשים שם היו נחמדים והכי אכפתיים בעולם ואני הבטחתי לעצמי שאני ישאף להיות כזאת.




והיום, אני עדיין שמחה, מנסה כל יום ליפות אותו ולראות אותו כמשהו מיוחד, אני אומנם לא רואה את הימים של היום באותה צורה של פעם אבל יש לי היום אנשים אחרים שמשמחים לי אותם ואני ייאסף זיכרונות גם מהשנה הזאת והזיכרונות האלו יהיו הכי טובים שאפשר.






