אני מפחדת, מאוד מפחדת אפילו, מה אם אני ירגיש לא בנוח איתם? מה אם שוב יתאלמו מימני כמו בבית הספר הקודם?
אם לומר את האמת אני לא נפגשתי אנשים מחוץ לבית הספר שלי מאז שהגעתי לבית הספר החדש (שלוש שנים).
שלוש שנים לא יצאתי עם אנשים שאני לא מכירה הכי טוב, אנשים שהם לא כמוני, אנשים שקשה להם להבין מי אני ולי קשה להבין מי הם.
אני רוצה להנות, אני רוצה להכיר את האנשים שאני מנגנת איתם, מה שעוד מקשה עלי זה שאני הבת היחידה בלהקה, אולי הם ידברו על דברים של בנים שאני לא יבין או שישעממו אותי, אולי הם יתנו לי יחס שונה כי אני בחורה. אני לא רוצה יחס שונה, אני רוצה שיתנהגו אלי כמו אחת מהחבר'ה אבל אני לא יודעת עדיין להתנהג כמו אחתת מהחבר'ה.
זה נכון שבחזרות האחרונות של הלהקה יותר נפתחתי אלייהם ודיברתי חופשי והרגשתי טוב עם זה, אבל אני עדיין לא יודעת מה יהייה כשהאוורה תהייה חופשית יותר בלי כלי מוזיקה ובלי נושא שיחה שהוא מובן וברור.
אני מפחדת שאני ישאר לבד, שהם ישכחו שאני בכלל הגעתי איתם.
אולי הם מתכננים את הערב הזה לגיבוש אבל שכחו שיש בת בלהקה שלהם?
אולי אני יהרוס להם את הערב הכפי שהם תכננו?
אני אפילו לא יודעת מה נעשה, אנחנו הולכים לנאפיס ואז הם אמרו שנסתובב, אבל אנחנו באמת נוכאל שם אוכל?
זה נראה לי מוגזם טיפה בשביל גיבוש ללכת לאכול במסעדה, אבל אולי ככה זה העולם מחוץ לחממה של בית הספר שלי.
הם באמת אנשים נחמדים וטובים ואני לא מפחדת שיקרה לי שם משהוא או שהם יפגעו בי, אב לאני מפחדת מלהיות שם פיזית פתוחה ופגוע שאני לא יודעת למה לצפות, לא יודעת כל כך מה נעשה שם.
קיצר אני מקווה שהערב הזה לא יהייה אסון.






